חתונות בהודו

יש ילדים שמתחתנים, אם כי הם לא יודעים בדיוק עם מה הם יצטרכו להתמודד בעתיד, עם האחריות, החובות וכל מה שהאיחוד הזה טומן בחובו. כן, בהודו ישנם ילדים שמתחתנים מבלי שידעו זאת, מבלי להסביר זאת, רק על פי הוראת הוריהם. החוק ההודי אמנם אוסר על איחוד ילדים, אך באזורים הנידחים ביותר נהוג להשתתף באלה חגיגות שכבר סוכמו בין המשפחות בעבר. הסיבות מגוונות, החל מהגנה על ילדים כך שהם לא ייפלו לזנות וכן בשל צרכים כלכליים.

להתחתן אינה פריבילגיה הנדרשת אך ורק לאהבה בהודואפילו לא למבוגרים, בחברה אוסרת, בה נשכחות נשיקות ברחוב כמו גם גילויי חיבה בין בני זוג. נשים הן הכי מכות, בשום מקרה אין בכוחם לבחור את שותפיהם לכל החיים, למעט יוצאים מן הכלל, שכן הוריהם הם אלו שבוחרים את המועמד הטוב ביותר, המוצג באמצעות פרסומות בעיתונים וכעת, בזכות הטכנולוגיה, דרך האינטרנט.

סיבה נוספת ל המורכבות של בחירת זוגות להצטרף טמונה גם בעמדה החברתית, כלומר במדיםכמו גם דת, במדינה בה 80 מתיימרים לדת ההינדית, קשה לו מאוד להתאחד עם מישהו מדת אחרת. כל זה הניע את המרד של צעירים רבים שלא רצו לקבל את המנהג לקבל להתחתן בהטלת משפחות, דבר שבמערב נראה הגיוני מאוד, אך בהודו מרמז על חוסר כבוד למסורת ולעיתים מות האוהבים.

לאס חתונות בהודו הם מסורת ומי שלא מתחתן נראה רע מאוד, מגיל צעיר משפחות דואגות למצוא בן זוג לילדיהם. נישואים אלה לעיתים קרובות מייצרים את האומללות של אחד הצדדים או אולי את שניהם, הבחירה החופשית של בני הזוג צוברת כוח בקאסטות החזקות ביותר, שם הצעירים מתחילים למרוד, ואילו בקאסטות העניות זה הרבה יותר קשה, כי תועלת הנישואין מביאה שיפורים בקרב משפחות רבות, מכיוון שכפי שכבר נאמר, הקשר מבוסס יותר מכל על הכלכלה.